Off Topic |

לפני שלוש או ארבע שנים בערך, אני זוכרת שטיילתי ביפו עם הבן זוג שלי ונכנסנו לקנות כנאפה (שזה אגב אחד הקינוחים האהובים עליי) בחנות אותנטית בעיר. המוכר היה בחור ערבי וקצת פחדתי ממנו בגלל זה. יותר מכמה טעים הכנאפה אני זוכרת את תחושת העצב והמועקה שהייתה לי.. איזה נורא זה לא להכיר בן אדם ולפחד ממנו כל כך רק בגלל המוצא או הדת שלו?

אין ספק שזה נושא מורכב מאוד ולא יודעת למה בחרתי לכתוב עליו דווקא עכשיו, בשילוב עם השמלה הזאת.. אולי כי משהו בפרינט הזה הוא מאוד אוריינטלי.

אני אולי תמימה ואולי גם נאיבית, אבל אני לא רוצה לפחד מאנשים רק בגלל הדת שלהם.

אני מאמינה שאם כל הטירוף שקורה בחוץ כל הפחד והשנאה ואי ההסכמה זה משהו שהוא בעיקר בין הפוליטקאים.

אני מטיילת המון בעולם, וחייתי כמעט שנה בברלין ופגשתי הרבה אנשים ממוצא ערבי וכל פעם פחדתי להגיד לפני פני שאמרתי שאני ישראלית. באחד הפעמים בחנות הירקות של הטורקי, כשחיפשנו איזה תבלין שלא ידענו את שמו, והמוכר שואל מאיפה אנחנו הלב שלי ממש דפק לפני שמתן ענה לו.. אבל האמת? כשהוא שמע שאנחנו מישראל הוא בכלל לא התרגש, הוא צחק ואמר כמה שהוא אוהב את ישראל ואוהב ישראלים, ואת הוויכוחים והריבים? הוא משאיר לפוליטיקאים.

יש לי עוד לא מעט סיפורים כאלה על אנשים אמייתים שפגשתי בארץ ובעולם שאין להם חלק לכל מעגל השנאה הזה שנראה שמתקיים בחוץ. וחשבתי שיהיה נחמד אם אספר לכם את זה. אולי זה יאיר לכם קצת את היום או יגרום לכם להסתכל שונה על המצב, אולי זה ישפר לכם את המצברוח כמו שזה שיפר לי בכל פעם שפגשתי עוד בן אדם שהפריח את ההנחה שיהודים (או ישראלים) וערבים בהכרח צריכים להיות שונאים.

Look 2-9

Look 2-6

Look 2-5

Look 2-2

Look 2-7

Look 2-1

Dress – Rough Studio, Shoes – Stella Mccartney, Bag – Gucci.

Photos By Matan Raban

Shop similar items:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *